מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ד

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט שי״ד
1 מה הדברים שעל המשכיר לעשות או על השוכר. ובו ב סעיפים: המשכיר בית לחבירו חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים חייב לתקנה וכל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות: הגה ואע"פ שנכנס שם השוכר וראה שלא היו שם דברים אלו לא אמרינן דנתפייס במה שראה אלא על המשכיר לתקן תקן המשכיר דברים אלו ונשברו תוך ימי השכירות אם א"ל בית זה א"צ להעמיד לו אחר אמר לו בית סתם צריך לתקנו כל ימי השכירות נ"י פרק השואל והגהות מיימוני פ"ו דשכירות וע"ל סי' שי"ב סי"ז:
2 השוכר חייב לעשות מעקה ומזוזה ולתקן מקום המזוזה משלו וכן אם רצה לעשות סולם או מרזב או להטיח גגו הרי זה עושה משל עצמו: הגה וה"ה כל דבר שאינו מעשה אומן טור ובכל אלו העניינים הולכין אחר מנהג המדינה טור בשם הרמב"ם:
פירוש מאירת עיניים על שולחן ערוך חושן משפט שי״ד
1 ולפתוח לו החלונו' שנתקלקלו. לשון הגמרא לפתוח לו החלונות וכתב הטור בשם הראב"ד ז"ל אפילו יש לו אורה הרבה אם יש בו חלונות שנסתמו ולא נפרצו פצימיהן צריך לפותחן לו עכ"ל ואפשר שכן דעת הרמב"ם והמחבר במ"ש לפתוח החלונות שנתקלקלו:
2 ולחזק את התקר'. פירוש אם התליעו הנסרים ר"ל הנסרים המונחים על הקורות שבתקרה:
3 ולסמוך את הקורה פירש"י אם נשבר אחד מהקורות שבתקרה:
4 נגר ומנעל פי' נגר שנועלי' בו מבפנים את הדלת ותוחבין אותו בחור האסקופה ומנעול שנועלין בו מבחוץ רש"י:
5 וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים. במיימוני מפורש דהוא מיירי בהשכיר לו את העלייה ע"ש והשתא דנתנו שיעור הפחית' ד' טפחים שאז מחוסר לבעל העלייה מקום תשמיש כלי א' וכמ"ש הטור והמחבר בסי' שי"ב סי"ח ועפ"ר מ"ש עוד להוכיח זה ממ"ש הרמב"ם והמחבר והם עיקר גדול בישיבת הבתים גם עליי' בכלל בית הוא ובית אקרי כמ"ש בסי' רי"ד ושי"ב והטור כ' בזה ז"ל שהמעזיבה נמי חיזוק תקרה הוא עכ"ל ור"ל ומ"ה הוא מוטל על המשכיר לתקנו שהוא מעשה אומנות לאפוקי אם היו אומרים דאינו אלא משום משוי גומות דהוה מעשה הדיוט שהוא על השוכר ועפ"ר:
6 לא אמרינן דנתפייס כו'. פי' אלא אמרי' שסמך על הפשיטות שבית השכיר לו ואין שם בית עליו בלא תיקון כל אלו:
7 א"צ להעמיד לו אחר. דכיון דאמר זה לא שיעבד נפשיה אלא להעמיד בידו בשעה שיבא לדור שם ומשם והלאה אזדא לה במזלא דהשוכר:
8 ומזוזה כו'. גם ברמב"ם כתב ומזוזה וכן צריכין להגיה בטור בספרי' המדוייקי' כ"כ בהדיא בטור והטעם דמזוזה חובת הדר הוא ובטור מסיים וכתב ומ"מ לא יטול המזוזה כשיצא מן הבית אם הבית של ישראל ומשום דאין כאן מקומו וכבר כתבו הטור והמחבר בי"ד סוף הל' מזוזה בסי' רצ"א והטעם שלא ישלטו מזיקין בבית וכאלו הזיקו בידים דמי ולא כתבו הטור כאן אלא אגב גררא מ"ה השמיטו המחבר מלכתבו כאן:
9 וכן אם רצה לעשות סולם כו'. פי' הנ"י דהיינו לגג דאלו לעלייה המשכיר חייב דבלא"ה לא מתדר לי' ועד"ר מ"ש עוד מזה:
10 או מרזב כו'. פירש"י גגיהן היו טוחין בטיט ומשופעין מד' צדדיהן וסומכין נסרים לכותל אצל הגג להרחיק המים מן הכותל וכשנופל א' מהן הדיוט מחזירה: